סמינר אור וצבע

שיעור ראשון

קלטת א' צד א'

אנו נכנסים ליום הראשון של חודש טבת שהוא הנר השישי של חג חנוכה, ובעצם היום הזה יש בו חפיפה, הוא גם היום האחרון של חודש כסלו, ל' כסלו, וגם היום הראשון של חודש טבת. אם כי שא' טבת הוא למחרת היום. בהמשך השיעורים שלנו בעזרת ה' אנו נעשה קשר בין הצבעים לבין החודשים, ואז יצא לנו שהתיאום הזה הוא בעצם חפיפה בין תכלת כהה – (יש הרבה מה להסביר בסוד התכלת, לא כמו שמקובל היום להגיד תכלת, נשאיר את זה כרגע–  ( לבין התכלת האמיתית לבין הכחול האמיתי, וזה החפיפה של היום הזה שהוא ל' כסלו וא' דר"ח טבת.

השם טבת הוא מלשון טוב, טוב זה קשור לאור "וירא אלוקים את האור כי טוב" הפעם הראשונה שכתוב טוב בתורה זה לאחר בריאת האור, הדבר הראשון שה' ברא, מבין כל הדברים שבמעשה בראשית שהקב"ה קרא להם טוב, היחיד שכתוב בפירוש את השם, מה ה' ראה, לאחר הבריאה עצמה שה' חוזר ואומר שאת הדבר הזה שהוא ברא אותו והנה זה טוב, זה רק נאמר לגבי האור, רק בו נאמר "וירא אלוקים את האור כי טוב" ולא בכל שאר הפעמים שביחד זה שבע פעמים, אחד מהסודות של כל השביעין חביבין.

גם נסביר בהמשך שיש קשר בין המילה צבע למילה שבע, הרי בעברית הצ' והש' מתחלפות באותיות השניים, והניקוד כאן הוא בדיוק אותו הדבר, צורת המשקל של המילה צבע הוא בדיוק כמו שבע ובאמת יש כאן התחלפות, ואנו יודעים שכל השביעין חביבין, וחוץ מזה שהעולם נברא בשבעה ימים ובתוך הששה ימים של מעשה בראשית, ששת ימי המעשה ממש, כתוב שבע פעמים טוב, הפעם השביעית זה כבר כולל את כל הבריאה כולה "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ויהי ערב ויהי בקר יום השישי" שזה כבר כניסה ליום השבת קודש, ובהחלט הפעם השביעית שכתוב "והנה טוב מאוד" זה כנגד יום השבת. אם כי זה נאמר בפסוק שלפני יום השבת, אך סך הכל יש שבע פעמים טוב ורק הפעם הראשונה כתוב בפירוש בפסוק מה זה הטוב, הטוב זה האור "וירא אלוקים את האור כי טוב" אחר כל בריאה אחרת כתוב רק "וירא אלוקים כי טוב" אז באמת יש לומר וצריך לומר שכל טוב הוא גוון אחר של אותו אור שנברא ביום הראשון, כמו שנסביר באריכות שכל הגוונים וכל הצבעים יצאו מהאור הראשון, על האור הראשון כתוב בפיורש טוב.

"וירא אלוקים א ת  ה א ו ר " יש פירוש ידוע בקבלה ש-את האור שווה תריג, הביטוי הראשון בתורה ששווה תריג כנגד כללות מצוות התורה, בתוך האור הראשון יש כל תריג הגוונים, הרמ"ח מצוות עשה והשס"ה מצוות לא תעשה, שמתוך הגוונים אח"כ נעשים אברים, הרי כל מצוה היא כנגד איבר בגוף האדם, כנגד גיד בין גידי האדם של האדם, כל התרי"ג, גם הרמ"ח ובעיקר, כמו שנסביר בהמשך, עיקר הגוונים, הצבעים הם כנגד השס"ה מצוות לא תעשה, אפילו יותר מהרמ"ח, אבל הכל נכלל בבטוי הפשוט "את האור" בגימטריה תרי"ג ואת הדבר הזה ה' ראה כי טוב.

למה אנו מתחילים בטוב, פותחים בברכה, פותחים בטוב וגם מסיימים בטוב. הטוב הוא החודש שלנו חודש טבת מלשון טוב, טבת – הרבה טובות, כתוב בקבלה שהמילה טוב הוא החילוף באותיות אטב"ח למילה אחד,

אותיות אטב"ח הוא שכל אות מתחלפת עם האות הבת זוג, שביחד הסכום של שניהם הוא עשר, או עם זה עשרות זה מאה ובמאות – אלף, כל האותיות של אחד זה מ1 עד 9 – למטה מעשר, וא' מתחלפת בט, ח' בב' וד' בו', כמו שכתוב כאן על הלוח (***)

זאת אומרת ש-אחד מתחלף באותיות טבו לפי הצירוף "מה טבו אהליך יעקב" הצירוף ב' ט' ו' אותיות טוב, לפי הצירוף טבו, מה טבו, טבו כתוב בלי ו' ראשונה, אם כי שטוב הוא כאן החילוף של אחד, אז יש אחדות בתוך המילה טוב.

מצד שני אנו נפתח את הלימוד שלנו עם מאמר חז"ל שרואים שבלשון חז"ל טוב, שזה החילוף של אחד, הוא מלשון טובא, טובא זה הרבה, לכאורה ההיפך מאחדות, יש דבר אחד ויש טובא, מצד אחד טוב הוא אחד בחילוף אותיות, מצד שני טוב אומר הרבה, וצריך לומר שזה שורש של ההרבה בתוך האחד.

הרעיון הזה בא לידי בטוי מלא ונהדר מאוד במחלוקת מפורסמת של חז"ל של בית שמאי (ב"ש) ובית הלל (ב"ה), וגם אנו נקשר זאת עם המחלוקת העוד יותר מפורסמת שלהם בקשר לנרות חנוכה, שב"ש סוברים, שהמהדרין מן המהדרין מתחילים בנרות חנוכה ביום הראשון עם שמונה נרות, כל החנוכיה, וכל לילה פוחת והולך, ביום השני 7 נרות וביום השלישי 6 נרות וכך הלאה עד שביום האחרון – זאת חנוכה – הוא מגיע לאחד, כלומר שהסיום הוא היעד , שהיעד הוא מהרבה נרות לנר אחד, מתחיל מהרבה ומסיים באחד. לפי ב"ה זה הפוך, סברת ב"ה שמוסיף ועולה באור, מעלין בקודש ולא מורידין, לכן בליל הראשון מתחילים בנר אחד ובלילה השני 2 נרות וכל הלאה עוד נר ועוד נר, עד שמגיעים לשלימות של כל המנורה, שמונה נרות, זאת חנוכת המזבח.

יש עוד מחלוקת במשנה, במסכת ברכות פרק שמיני, שרוב המחלוקות בעיקר בעניינים הקשורים לסעודה בין ב"ש לב"ה שם, שאחת המחלוקות שלהם  איך מברכים על הנר, יש כמה נרות בין המצוות, כתוב כי נר מצוה, ויש כמה מצוות של נר, יש נר חנוכה ויש נר שבת ויש נר יו"ט ויש גם נר הבדלה. איך מברכים על נר הבדלה?